האם הוכיח המערער שנפגע מירי חיילי צה"ל

הנשיא א' ברק:

העובדות וההליכים

1. ביום 18.4.1994 הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה )ת"א 275/94(
כנגד המשיבה בטענה כי היא אחראית לנזקים שנגרמו לו. טענת המערער הייתה כי הוא נפגע
בעינו ביום 1.12.1992 בסביבות השעה 9:00-10:00 שעה שהיה בבית ספרו במחנה הפליטים
ג'בליה שברצזה, וזאת כתוצאה מכדור גומי שנורה על ידי כוחות הביטחון, שעסקו אותה עת
בפיזור הפגנה מחוץ לבית הספר במהלכה התבצע יידוי אבנים. המערער פונה לבית החולים
"שיפא" בעזה, ומשם הועבר לבית החולים "אלנצר" שאף הוא בעזה. מבית חולים זה הועבר
המערער לבית החולים "סנט ג'ון" שבירושלים, שם נותח והותקנה לו פרוטזה בעינו.
לטענתו, הירי שגרם לפציעתו בוצע באופן רשלני תוך הפרת הוראות הפתיחה באש ובנסיבות
בהן לא נשקפה לחיילים סכנת חיים, ולכן אחראית המשיבה לפגיעה בו הן מכוח אחריות
ישירה והן מכוח אחריותה השילוחית. כן טען המערער, כי נטל ההוכחה עבר על כתפי
המשיבה, שכן מתקיימים יסודות סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ )להלן:
הפקודה(.